האם יש קשר בין שיפור אנגלית ושיפור בספורט?
אחותי: "יש לי מישהי בעבודה שהולכת לחדר כושר שנים.
היא לא אוהבת את זה, אבל היא אומרת שמבחינתה זו עבודה."
אני: "ברור, זו הגישה. זו גם צריכה להיות הגישה שלך!"
אחותי: "זה כל כך קשה. אני לא אוהבת את זה. לך קל כי את אוהבת את זה"
אני: "אני? אוהבת לרוץ?" אני מזדעקת ומסבירה לה כמה אני נאבקת עם עצמי כמעט לפני כל אימון בתירוצים שונים.
כמה בא לי לפעמים לנקות את הבית, אחת המטלות השנואות עלי, במקום ללכת לאימון.
כמה לפעמים ממש בא לי לבכות מכאב פיזי באימון, ולמה זה קריטי שהיא תעשה את זה גם.
איני בטוחה למה, אבל לעיתים קרובות אנשים רואים אותי ומתחילים לספר לי על האימונים שלהם ועל השרירים שנהיו להם.
מדוע אני מייצגת ספורט?
זה נכון שפעם הייתי מאמנת כושר ושאני מסתובבת הרבה בבגדי ספורט, אבל אני גם מדברת הרבה באנגלית.
ובמחשבה שניה, אני גם הכתובת לשאלות באנגלית.
מה שמביא אותי לתהות המון בקשר בין שיפור אנגלית ושיפור בספורט, שני התחומים שאני חיה ונושמת הרבה שנים.
שיפור אנגלית וספורט קשור בפיתוח יצירתיות
אז ככה.
אני מתחילה אימון, חושבת לי איזה כיף למתאמנים שיוצאים מחדר הכושר, יש אפילו איזה מתאמן אחד שתמיד מתבאס איתי ביחד..
והופ, אני כבר בעיצומה של פעילות.
אחרי כמה דקות, האנדרנלין שלי עולה, הנשימה שלי מאתוגרת, ובשלב זה אני מוצאת את עצמי הוגה רעיונות חדשים.
רעיונות לשיפור התוצאות של התלמידים שלי, מיזמים עסקיים שיכולים להצליח, בלוג שאכתוב באמת יתרום לקוראים וחוץ מזה, כל מיני תובנות אליהן אני מגיעה וממש מרגשות אותי.
ובכלל, עוד הרבה עניינים שפשוט אני מצליחה לפתור בזמן ריצה.
אגב, חלק מהרעיונות אני מוציאה לאור, כמו הבלוג שאני כותבת עכשיו למשל.
במחקר שנערך ע"י חוקרי סטנפורד, מרלי אופזי ודניאל שוורץ, נמצא כי חשיבה יצירתית משתפרת בזמן הליכה וזמן קצר לאחריה.
במחקר בדקו קבוצה של אנשים בזמן פעילות ובזמן מנוחה ונמצא שבזמן פעילות מידת היצירתיות שלהם גדלה ב60 אחוז.
מה הקשר בין למידת אנגלית ויצירתיות?
איך למידת אנגלית שיפרה את היצירתיות שלי?
בכל שפה ישנן מילים שלא קיימות בשפה אחרת והן מבטאות משמעויות שלא היינו מודעים להן.
אנגלית אגב, אחת השפות הכי עשירות בהיקף האוצר מילים הבלתי נגמר שלה.
תחשבו איך תפישות החיים שלכם מתרחבות כשאתם מתוודעים לעוד משמעויות.
בנוסף, בגלל האתגר בלמידת שפה, לומדים מצליחים מפתחים אין סוף טקטיטות ואמצעים לזכירת אוצר מילים.
אני יכולה להעיד על עצמי שהחשיבה התמידית שלי, המחפשת שיטות כדי להעביר את השפה לתלמיד, הפכה לחלק מההתנהלות שלי גם בתחומים אחרים.
ועל זה ארחיב במאמר אחר.
כדי להשתפר באנגלית ובספורט אל תפחד להתחיל, לטעות ולהתקדם לאט
מעולם לא חשבתי שאוכל לרוץ כל שבוע 32 ק”מ במשך שנים.
בגילאים צעירים יותר, נהגתי להתחיל ואז להפסיק בשלב מסויים כי התחילו לי בעיות ברכיים ומה שלא תרצו.
מעולם לא הייתי עצלנית אבל קראתי לזה אחראית. פחדתי.
וכן, מעולם לא חשבתי שאהיה דוברת אנגלית ברמת שפת אם.
באיזשהו שלב הבנתי, שהעניין זה פשוט להתחיל.
פעמים רבות, כשאני מתחילה אימון, אני בטוחה שהגוף שלי לא יעמוד בריצה.
אבל אני יודעת שתמיד אני מסיימת את הריצה, כי הגוף כנראה יכול יותר ממה שאני מספרת לו.
אז אני מתחילה לרוץ ומסיימת את האימון.
אני זוכרת שכשהתחלתי ללמוד לתואר שלי באנגלית, לא היה לי מושג איך תוך שלוש שנים אגיע לרמת דוברת אנגלית ואלמד אנשים את השפה אבל ידעתי שזה יקרה איכשהו.
זה היה שלב שהבנתי כבר שאחרי שמתחילים ללמוד אנגלית, ועושים זה קורה.
בעבודתי כמורה לאנגלית אני נתקלת בכל כך הרבה אנשים שלא מתחילים, או מתחילים ונשברים מיד ומצד שני באלו שפשוט מגיעים, וממשיכים ובסוף גם מפתיעים את עצמם.
במהלך הדרך, הספורטאי ולומד השפה עושים טעויות רבות. מנגד, זו בעצם הדרך שלהם לפתח מיומנות.
ניתן לומר שאחד המאפיינים הכי בולטים של ספורטאים חזקים זה הלמידה מטעויות.
תלמידים שאינם מתגברים על הפחד לטעות באנגלית, לעולם לא באמת מצליחים באנגלית. לעולם!
גם אם הם לומדים עשרים שנה.
הלוואי ותפנימו את זה!
כאשר אתם מתקדמים בתהליך למידת אנגלית, חשוב שתעשו זאת בצעדים קטנים.
אחרת, או שלא תגיעו לרמת ידע איכותית או שתשברו, בדיוק כמו שהגוף שלכם לא ישיג תוצאה רצויה אם תעמיסו עליו או שתפסיקו להתאמן כי לא הגעתם למטרה מהר. מנסיוני עם תלמידים, אחת התובנות הכי חזקות שלי היא ששלבים קטנים זה חיוני להצלחה.
על התוצאות של שיפור אנגלית והספורט
אז כן, למידת אנגלית וספורט הן שתי מיומנויות שהרבה אנשים נרתעים מהם, או לא מתמידים בהם כי הם דורשים יציאה מאזור הנוחות.
אולי אתם צריכים לקום מוקדם כדי לרוץ ואולי אתם דוחפים את עצמכם לרוץ, לאחר יום עבודה מפרך כשכל מה שבא לכם זה רק לרבוץ ליד הטלויזיה.
בדומה לכך, החלטתם שהפעם תשתפרו באנגלית ואתם ממש מרגישים איך אתם שוברים את השיניים ואיך זה קשה לדבר בשפה אחרת, ולמצוא את המילים.
ומה קורה לכם אחרי חמש דקות של אימון?
או אחרי תקופה של אימונים?
פתאום זה זורם?
אולי זה האנדרלנין?
ההרגל?
בדיוק כמו באנגלית. פתאום זה כבר הרבה יותר קל.
וכן, אני לא מכחישה שיהיו לכם רגעים שנשבר לכם בדרך, שיכאבו לכם הרגליים, שיתסכל אתכם שעדיין אתם עושים כל כך הרבה טעויות בדיבור, אבל כבר יהיה לכם יותר קל עם זה.
ובואו נדבר על בטחון עצמי,
כמה העיסוק בספורט בנה לכם את הבטחון העצמי?
כמה העובדה ששברתם את מחסום הדיבור באנגלית ואתם מדברים שוטף בנה לכם את הבטחון העצמי?
את היכולת להציב לעצמכם משימות מאתגרות ולעמוד בהם?
ומה עם התחושה בהמשך, באימון? בשיעור?
מה תרגישו כשהחלטתם לצאת מאזור הנוחות?
בדיוק אתמול הרהרתי בעניין במהלך הריצה,
שדוקא האימונים העצימים הם הכי כייפים.
כן, משעמם לי לעשות אימון קל. הזמן לא זז.
וכשניסיתי לחשוב על הקשר לאנגלית, אז זה בדיוק זה.
השיעורים שאני הכי נהנית בהם, ושהתלמידים שלי נהנים בהם זה לא השיעורים הקלים, למרבה ההפתעה.
הקל הוא המשעמם והמאתגר הוא הכייפי. אז כן, אני משתדלת כמה שיותר לאתגר כל תלמיד, לא כי זה קל אלא כי זה מוסיף צבע והנאה.
ואחרון חביב זה הסיפוק,
איך אתה מרגיש אחרי אימון, מכיר את התחושה הזו שאתה עף?
ואת, שהשמלה יושבת עליך כל כך יפה, שכולם מחמיאים לך?
אני, לצורך העניין, נפלתי מהקורקינט לפני מספר חודשים וכתוצאה מכך ביקרתי במיון.
הרופאים שאלו אותי מספר פעמים למה הדופק שלי כל כך נמוך, האם זה כי אני אתלטית.
אני הייתי הכי מאושרת באותו רגע.
הנה התגמול לעבודה שלי, הלב שלי חזק!
ובואו נדבר על אנגלית.
כמה מדהים זה שפתאום אתם מנסחים משפטים שאתם לא מבינים בכלל שיש לכם?
כמה כיף זה לקרוא חופשי?
להבין סרטים?
ובכלל, לחשוב מאיפה התחלתם.
אין כיף גדול מזה.
אותי זה מרגש כל פעם להפנות את תשומת לב תלמידי לאיך פתאום הם חופשיים בלדבר באנגלית.
ולסיכום
המטרה שלי בשיתוף התובנות זה שתאמצו אותם באנגלית, כי אם אתם מצויינים בספורט, אתם חייבים להיות מעולים באנגלית.
יש לכם שאלות? אשמח לענות לכם!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלי כאן, כתבו לי שם את השאלה ותקבלו תשובה 🙂