חוקי המשחק/By Amy Tan
Part I
הייתי בת 6 כשאמא שלי לימדה אותי את האומנות של כוח בלתי נראה. זו היתה אסטרטגיה לנצח בויכוחים, לזכות בכבוד מאחרים, ובסופו של דבר, למרות שאף אחד מאיתנו לא ידע זאת בזמנו, לנצח במשחקי שחמט.
"תנשכי את הלשון," גערה אימי כשצעקתי בקול, כשהיא מושכת את ידה לכיוון החנות שמכרה שקיות של שזיפים מלוחים. בבית, היא אמרה, "איש חכם, הוא לא הולך נגד הרוח. בסינית אנחנו אומרים, בא מהדרום, נושב עם הרוח, פוף! הצפון יבוא לאחר מכן. הרוח הכי חזקה היא בלתי נראית."
בשבוע שלאחר מכן נשכתי את לשוני כשנכנסנו לחנות של הממתקים האסורים. כשאמא שלי סיימה את הקניות שלה, היא בשקט לקחה שקית של שזיפים מהמדף ושמה אותה על הדלפק יחד עם שאר המוצרים.
אמא שלי הקנתה לנו את האמיתות היומיות שלה כדי שהיא תוכל לעזור לאחי המבוגרים להתעלות מעל הנסיבות. גרנו בצ'יינה טאון של סן פרנסיסקו. כמו רוב הילדים הסינים האחרים ששיחקו בסמטאות האחוריות של מסעדות וחנויות לחפצים נדירים, לא חשבתי שהיינו עניים. הכוס שלי תמיד היתה מלאה, 3 עד 5 ארוחות כל יום, שמתחילות במרק המלא בדברים מסתוריים שאת שמותיהם לא רציתי לדעת.
גרנו ברחוב וו'יברלי פלייס, בדירת שני חדרים חמימה ונקיה ששכנה מעל מאפיה סינית קטנה שמתמחה בדברי מאפה מאודים. ודים סאם. בשעות הבוקר המוקדמות, כשהסמטה היתה עדיין שקטה, יכולתי להריח ניחוח של שעועית אדומה כשהיא היתה מתבשלת עם בצק מתוק.
בנץ החמה, הדירה שלנו היתה מלאה בניחוח של כדורי שומשום מטוגנים חצאי סהר של עוף עם קרי מתוק. (מאכלים סינים) מהמיטה שלי הייתי מקשיב לאבי מתכונן לעבודה, ואז נועל את הדלת אחריו, באחד, שתיים, שלוש קליקים.
בסוף הסמטה בעלת שני הבלוקים שלנו, היה מגרש של גן שעשועים עם נדנדות ומגלשות מצוחצחות. אזור המשחקים היה תחום בספסלים
מעוניינים לרכוש את התרגום המלא תמורת 30 ש"ח? כתבו לי בayelet@english-online.coil.